איך מסובבים viewport?

אחד היתרונות הגדולים של עבודה ב- paper space היא האפשרות לשרטט חתכים וחזיתות כהשלכה של התכנית, להשאיר אותם שם, תמיד בקשר ישיר עם התכנית. וכאשר מסדרים את הגיליון להדפסה, אפשר לסובב את המבט בתוך ה- viewport, כדי שכל החזיתות והחתכים יודפסו "עומדים על הרגליים" (ולא על הראש, ולא על הצד).

אני אפילו מגדילה לעשות, ונועלת את ה- viewports, מה שמאפשר לי להמשיך לשרטט בתוך הגיליון (layout) בנוחות, ולעבור מחתך לחתך, מבלי לאבד את הקנ"מ בטעות. כך אני יכולה לשרטט גם כשהחתך מיושר עם התכנית, בתוך המודל, וגם כשכל החתכים אחד ליד השני, בתוך הגיליון (layout).

פעם, לסובב מבט בתוך viewport היתה פרוצודורה בת שלושה שלבים, ושני טפסים. היה צריך קודם ליצור UCS חדש, ואחר כך באמצעות פקודת plan להפוך את התכנית בהתאם ל- UCS.

החל מגירסת 2010 החיים נהיו הרבה יותר פשוטים.

אי אפשר לעשות wblcok/copy&paste

זה באג קצת ישן, אבל כשעיינתי לאחרונה בפורום אוטוקאד של ארכיג'וב ראיתי שהוא עדיין מסתובב לו, אז כדאי לדעת.

התסמינים:

אי אפשר לעשות copy&paste – פשוט לא קורה כלום

אי אפשר לעשות wblock – עושים את כל הפקודה, אך לא נוצר קובץ, וגם לא רואים את החלון הקטן של ה-wblock שמגיח לשניה ומציג קדימון של הקובץ החדש.

הפתרון:

הבאג הוא בעיה בקובץ, ולא באוטוקאד שלכם, לכן ניתן להיפתר ממנו על ידי טיפול בקובץ.

וכך עושים: פותחים שרטוט חדש לגמרי, מכניסים את הקובץ הבעייתי כ- xref. עושים לאקסרפ bind מסוג insert. האקסרפ הופך לבלוק. מפוצצים את הבלוק על ידי פקודת explode.

זה עובד ברוב המקרים.

המקור:

הבאג הזה על יד גירסת 2007 שלא הותקן עליה service pack

service pack 1  של אוטוקאד 2007 פותר את הבעיה.

עוד משהו קטן ושימושי למי שעובד עם הרבה layouts

בהמשך לפוסט הקודם בנושא מעבר מ- viewport ל- viewport אשר נמצאים אחד מעל השני, לפעמים כאשר עובדים עם הרבה viewports באותו גיליון, זה נורא נוח ומפתה לעשות תיקונים קטנים מתוך ה- layout, על ידי double-click בתוך הלייאוט (או ctrl+R).

אבל, אז, בלי ממש להתכוון, אתם נוגעים בגלגלת של העכבר, הלך הקנה מידה והסידור היפה של ה- viewport……

ניתן לנעול את ה- viewport, דרך חלון ה-properties.

כשה- viewport נעול, ניתן להיכנס אליו עם קליק העכבר, לעבוד בתוכו, ולהשתמש בגללגלת של העכבר כדי לעשות zoom out בגיליון.

בסך הכל, מאוד נוח.

איך לעבור בין שני viewports שנמצאים אחד מעל השני?

קורה לפעמים שאנחנו נדרשים ל- viewport אשר נמצא כולו מעל viewport אחר.

למשל, מקרא של תכנית, או הגדלה של פרט מתוך תכנית.

בוודאי נתקלתם בבעיה שאי אפשר באמצעות קליק העכבר לעבור אל ה- viewport הזה.

הפתרון מאוד פשוט: CTRL+R יעביר אתכם מ- viewport ל- viewport עד שתגיעו לזה שאתם צריכים.

לאיבוד הלך לי אקסרפ…..

לפעמים אנחנו מכניסים אקסרפ לשרטוט, ומסיבות שונות (הבדלים בקני מידה, שינוי ברשת קואורדינטות) הוא נכנס לאיזו פינה עלומה של השרטוט, ואנחנו לא מוצאים אותו.

מה עושים?

שילוב של שתי פקודות: filter ו- zoom object יפתור את הבעיה במהירות.

פילטר

filter היא פקודמה מאוד שימושית, אשר מאפשרת לבחור אובייקטים ע"פ מאפיינים שהגדרנו מראש. במקרה הזה, אנו נבחר את האקסרפ ע"פ השם שלו. אקסרפ מופיע בשרטוט אוטוקאד כבלוק (אמנם מקושר לשרטוט אחר, אבל בתוקך השרטוט שלנו הוא בלוק). ועל ידי פקודת פילטר נוכל לבחור אותו על פי מאפיין block name

אחרי שבוחרים מאפיין block name, ובוחרים את שם האקסרפ, לא לשכוח לעשות add to list, ואז apply

עכשיו משהגדרנו את הפילטר יש להפעיל פקודת select, ולכתוב all

האוטוקאד יבחר את כל האובייקטים, אבל יסנן החוצר כל מה שהוא לא האקסרפ שלנו.

תעשו enter כדי לצאת מפקודת select, ואם תסתכלו בחלון ה-properties תראו שהאקסרפ שלכם נבחר.

אבל איפה הוא?

כאן באה לעזרתנו פקודת zoom object

הכנסו לפקודת zoom, והקלידו O (בשביל Object) האוטוקאד יתמקד על האובייקט שבחרתם, במקרה זה – האקסרפ.

איך להכניס את שם ה- layout לתוך השרטוט, באופן אוטומטי?

הנה טיפ נהדר, שגיליתי ממש לאחרונה:

אני עורכת שרטוט אוטוקאד עם הרבה layouts (צריך כבר להמציא ללאיאאוט מילה בעברית….. נראה לי לצורך הפוסט הזה אני אקרא לו "גיליון").

מההתחלה….

אני עורכת שרטוט אוטוקאד מרובה גיליונות. בכל גיליון יש בלוק מסגרת שאני שותלת, עם פרטים כלליים. רציתי להוסיף מספר עמוד, אז הוספתי אטריביוט לבלוק המסגרת.

בעודי מעדכנת מספר עמוד בכל אחד מהגיליונות בנפרד, חשבתי לעצמי שיהיה ממש נחמד עם שם הגיליון יהיה גם שם הגיליון.

ומסתבר שהדבר אפשרי, וגם די פשוט.

וכך עושים:

בתוך בלוק המסגרת, באטריביוט של מספר העמוד (או שם הגיליון) יש להכניס (כערך ברירת מחדל) שדה מסוג systemVariable ולבחור את משתנה המערכת שנקרא ctab. (בפוסט "שדות תות לנצח" הסברתי כיצד להכניס שדה לאטריביוט כערך ברירת מחדל)

משתנה המערכת ctab מחזיר את שם הגיליון (layout). וכך, אני נותנת איזה שמות שאני רוצה לגיליונות (layouts) ושם הגיליון מתעדכן אוטומטית בבלוק המסגרת של השרטוט.

חצים באוטוקאד

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני לא ממש מחבבת את המולטי-לידר (multileader), מכיוון שאני מעדיפה שטקסטים על תוכניות יהיו בטקסט פשוט (לא mtext) עם פונט shx. איכשהו לא הצלחתי לאלף את המולטי-לידר לעשות את זה.

לפעמים סתם מתחשק לי לשרטט חץ, ולשים לידו טקסט.

אבל אין סוג קו "חץ" באוטוקאד. רק אני חושבת שזה מוזר? או שעבדתי ב- powerpoint יותר מדי לאחרונה?

בכל מקרה, הנה טיפ קטן וחביב לשרטוט חץ באמצעות pline:

שרטטו פוליליין בעל שני סגמנטים אשר ממשיכים אחד השני, אחד יהיה גוף החץ, והקטן יותר – הראש של החץ.

עכשיו, באמצעות properties דפדפו בסגמנטים של הפוליליין עד שתגיעו לתחילת ראש החץ (תראו מעין איקס בתחילת הסגמנט). כשהאיקס במקום הנכון, קבעו עובי תחילת סגמנט גדול (בדוגמא למטה, 5) ואת סוף הסגמנט בעובי 0.

הנה ככה, בשלושה שלבים פשוטים:

** ויש חיסרון: כאשר תזיזו את גוף החץ באמצעות stretch, הראש שלו לא יזוז איתו…. כי הוא סגמנט נפרד….

קווים מקווקווים – למשתמשי 2008 ומעלה

בהמשך לפוסט הקודם, שמטרתו היתה להבהיר את תפקידו של משתנה המערכת psltscale, אני רוצה לדבר על עוד משתנה מערכת נוסף, שקיים מגירסת 2008 ומעלה, ועושה את החיים קצת יותר יפים.

מה, החיים לא היו מספיק יפים קודם?

כזכור, אחד החסרונות של השימוש ב- psltscale=1, הוא שב- model space, הקווקוו לא נראה טוב, הוא בדרך כלל קטן מדי, וקשה לראות שהקו בכלל מקווקוו. (וזאת במיוחד אם עובדים בשיטת שתיארתי ב- "פוסט ממש קצר על הדפסה בקנה מידה").

החל מגירסת 2008, עם הכנסת הפיצ'ר של טקסטים אנוטטיביים (המתחשבים בקנה המידה של ההדפסה) גם בעיה זו נפתרה, על ידי משתנה מערכת חדש שנקרא msltscale – model space linetype scale .

אוקיי, אז איך עושים את זה?

קבעו את משתנה המערכת msltscale=1

ועכשיו עליכם לקבוע את ה- annotation scale בתוך ה- model space

קבעו קנה מידה קרוב לקנה מידה בו אתם מדפיסים, למשל 1:50:

עכשיו, תוכלו לראות את הקווקוו באופן זהה גם ב- viewport (בכל קנה מידה) וגם ב- model space.

קווים מקווקווים

נושא קטן וישן אשר אני מגלה פעם אחר פעם כי ראוי להבהירו שוב: שליטה על גודל הקווקוו באוטוקאד.

לכל קו מקווקוו יש ltscale משלו, ניתן לשלוט עליו מתוך תיבת ה- properties. על ידי השדה הזה ניתן להקטין ולהגדיל את הקווקוו כאוות נפשנו. בנוסף לכך, יש משתנה מערכת ltscale שקובע את קנה המידה של כל הקווים בכל השרטוט בבת אחת. אם נגדיל אותו פי שניים, כל הקווקווים בשרטוט יהיו גסים פי שניים ממה שהם היום קודם. זאת אומרת, שינויים בין קווים שקבענו על ידי ה- ltscale של האובייקט, ישמרו באופן פורפורציונלי.

ישנו משתנה מערכת נוסף וחשוב מאוד ששמו  psltscale

paper space line type scale

משתנה מערכת זה, אם ערכו "1", מתאים את קנה המידה של הקווקוו לקנה המידה של כל viewport, כך שלא משנה באיזה קנה מידה נדפיס, הקווקווים יצאו זהים. באופן זה ניתן להדפיס פרט מתוך תכנית בקנה מידה שונה, ולשמור על איכות השרטוט.

חשוב לזכור שאחרי שקבענו psltscale=1, צריך לשחק עם ltscale עד שהקווים נראים טוב ב- paperspace, (ולא לשכוח regen לאחר כל שינוי). יתכן מאוד שהם לא יראו טוב ב-model space, אבל זה לא ממש משנה להדפסה.

והנה שתי דוגמאות של תכנית קטנה של ארון ב- 1:20 ופרט פינה מוגדל ל- 1:5

בתמונה הראשונה psltscale=0

בתמונה השניה  – psltscale=1

כפי שאתם רואים, הקווקוו בשתי התוכניות אינו משנה את גודלו.

סדר הופעת אובייקטים באוטוקאד

יש מסתוריות מסויימת הכרוכה בשליחת תוכניות להדפסה במכון. לעולם (כך נדמה) לא נוכל לדעת מה יסתיר את מה, מה יהיה למעלה ומה יהיה למטה. אכן, נושא סדר הופעת האובייקטים מורכב מאוד באוטוקאד, וגם אם להודות על האמת, לא לחלוטין פתור.

כבר דיברתי על הנושא בפוסט ישן שנקרא "טקסטים קטנים וחמודים מציצים מבעד למעטה קווים" אך בו התייחסתי רק לפקודות אשר מאפשרות לשלוח האצ'ים באופן קבוע אחורה, ולהביא טקסטים ומידות קדימה.

בפוסט זה אני רוצה להרחיב מעט בנושא סדר הופעת אובייקטים שאינם האצ'ים או טקסטים.

 

אז איך זה עובד?

בעיקרון סדר הופעת האובייקטים נקבע על פי סדר השרטוט. מה ששורטט אחרון יופיע "הכי למעלה" ויסתיר את האובייקטים שמאחוריו. אפשר כמובן להתערב בסדר הטבעי הזה על ידי שליחת אובייקטים אחורה או קדימה באמצעות פקודת

Tools> Draw Order

אחרי הפעלת פקודה זו על אובייקט מסוים, סדר ההופעה שלו ישתנה בהתאם, וישמר כך. אם שלחנו אובייקט אחורה שאר האובייקטים בשרטוט יסתירו אותו. אם שלחנו אובייקט קדימה, הוא יסתיר את שאר האובייקטים.

 

אבל אני נשבע שזה לא עובד אצלי ככה….

נכון. לפני אוטוקאד 2005, אם היינו עורכים אוביקט (קוטמים, משנים, מאריכים או מזיזים) הוא היה קופץ למעלה באופן אוטומטי. כך נוצר מצב שסדר הופעת האובייקטים היה לאט לאט מתבלגן במהלך העבודה על השרטוט.

 

אז כל הזמן לסדר ולשלוח אחורה?

לא, לא, לא צריך, אם יש לכם אוטוקאד 2005 ומעלה. החל מאוטוקאד 2005 מצב הענינים מעט השתפר, ונוסף משתנה מערכת בשם: DRAWORDERCTL

בערך הכי גבוה שלו (3) משתנה המערכת הזה גורם לאובייקטים לשמור על סדר ההופעה שלהם גם אם עברו עריכה. כך שאפשר להמשיך לעבוד על השרטוט, וסדר הופעת האובייקטים לא משתנה מעצמו.

יתרה מכך, משתנה המערכת  DRAWORDERCTL, מאפשר גם להוריש סדר הופעה. זאת אומרת, אם העתקנו או עשינו offset לאובייקט, האובייקט החדש שנוצר יקבל את סדר ההופעה של האובייקט ממנו נוצר.

(תקציר מנהלים: DRAWORDER=3  יבטיח הורשה של סדר הופעה, ושמירה על סדר הופעה לאחר עריכה)
וזה הכל?

דווקא יש עוד משהו: כמו כן נוספו בגירסת 2005 פקודה שמביאה טקסטים ומידות קדימה, ומשתנה מערכת אשר שולח האצ'ים חדשים אחורה. סקרתי אותם בפירוט בפוסט "טקסטים קטנים וחמודים מציצים מבעד למעטה קווים"

 

זה נשמע די טוב, למה טענת שהנושא לא פתור?

כי ברגע שהכנסתם את השרטוט כאקסרפ לשרטוט אחר, אפשר רק להתפלל, אבל אין שום דרך לשלוט על סדר הופעת אובייקטים באקסרפ. הדרך היחידה לעשות זאת היא להפריד את כל מה שאתם רוצים שישלח אחורה (האצ'ים למשל) לקובץ אחר, ולהכניס כאקסרפ נפרד. יש כמובן להקפיד להכניס קודם כל האקסרפ של ההאצ'ים, ורק אחר כך את השרטוט, כדי להעניק להם את סדר ההופעה הנכון.

וזאת הסיבה, למי מכם שעושה תב"עות, להפרדת השרטוט של תכנית מבא"ת לשמונה אקסרפים נפרדים.