ביצה בקן

זוכרים את הספר "ילדים מבשלים?"

זוכרים את המתכון לביצה בקן?

גם אתם אהבתם את הביצה והתבאסתם מהלחם?

אז הנה פקודה חמודה ושימושית, ששייכת לתפריט האקספרס, אשר תעזור לכם להוציא את הביצה מהקן.

בשורת הפקודה הקלידו: ncopy

או מהתפריט העליון: Express>Blocks>Copy nested objects

הפקודה מאפשרת לבחור אובייקט מתוך xref או בלוק, ולהעתיק אותו לתוך השרטוט.

כמו בפקודת copy רגילה נדרשת נקודת בסיס – base point – ונקודת יעד – destination point – אם תקליקו פעמיים בדיוק על אותו מקום (לא לשכוח osnap) או תקליקו סתם היכנשהו, ואז תקלידו שטרודל בשביל נקודת היעד, אז האובייקט יחלץ לו מתוך הבלוק או ה- xref, וינחת בשרטוט שלכם בדיוק באותו מקום.

 

שלוש סיבות למה אני לא רואה את השרטוט של בתוך ה- viewport

 

1. איך זה נראה?

יש לכם layout מרובה viewports. בחלק מהן יש שרטוט ובחלק מהן אין.

למה זה קורה?

בדקו את משתנה המערכת – maxactvp

(MAXimum ACTive ViewPorts)

הערך שלו הוא מספר ה- viewports שיכולים להיות פעילים בו זמנית.

ערך מאקסימאלי – 64.

 

2. איך זה נראה?

העתקתם viewport מקובץ אחר, והיא הגיעה בתור מלבן שאין בו שרטוט, למרות שבתיבת ה- properties כתוב שזה viewport.

כבר בדקתם, וה- maxactvp הוא על מספר גבוה יותר מכמות ה- viewports בשרטוט.

למה זה קורה?

באוטוקאדים ישנים, כאשר גוזרים ומדביקים viewport, הוא מגיע מכובה.

בחרו את ה- viewport, פתחו את תיבת ה- properties והדליקו את ה- viewport

Misc>On>Yes

 

3. איך זה נראה?

כל פעם שאתם עושים דבל-קליק בתוך viewport, השרטוט קופץ ל- zoom extents.

למה זה קורה?

זה הכל בגלל משתנה מערכת שנקרא uscfollow,

כשאתם בתוך ה- viewport, תנו לו ערך של 0.

מדידה אפורה לתפארת

פקודה קטנה ושימושית – החל מאוטוקאד 2008

Setbylayer

למה זה טוב?

הפקודה מעבירה את כל האובייקטים שתבחרו, כולל הבלוקים, כולל האובייקטים בתוך הבלוקים, כולל האטריביוטים, ואפילו את הטיקים הקטנים של המידות להיות by layer – והכוונה לכל תכונות האובייקט, סוג הקו, הצבע וכיו"ב.

אז setbylater – select all

ועכשיו לקבוע את צבע השכבות הרצוי

(והרי לכם מדידה אפורה לתפארת במינימום זמן עבודה)

 

לבחור רק מה שרוצים

הידעתם ש- select objects היא בעצם פקודה בפני עצמה?

הידעתם שיש לה הרבה אפשרויות מועילות ומעניינות?

 

תקלידו select בשורת הפקודה, עכשיו תקלידו סתם כמה אותיות ואז enter

תתגלה לפניכם השורה הבאה:

 

Command: select

Select objects: wwww

*Invalid selection*

Expects a point or Window/Last/Crossing/BOX/ALL/Fence/WPolygon/CPolygon/Group/Add/
Remove/Multiple/Previous/Undo/AUto/SIngle/SUbobject/Object

 

בכל פעם שאתם מקבלים select objects באמצע פקודה, אתם יכולים להפעיל כל אחת מהאופציות הללו באמצעות הקיצור שלהן.

למשל, wpolygon, כפי שרואים בתמונה למעלה, מאפשר לבחור באמצעות פוליגון שהוא חלון.

 

הסבר מלא על כל האופציות – בקרוב!

 

טיפ קטן לעבודה מדוייקת – וזה גם חוסך זמן

הנה שאלה ששאלו אותי היום בבוקר – עם תשובה קצרה ומאוד משמחת.

קרה לכם פעם שהזזתם את השרטוט ב- model space באופן מדויק, (אם בגלל שהמדידה עברה התמרה לרשת חדשה, או פשוט שרטטתם עוד אופציה ומיקמתם אותה במרחק מסוים מהאופציה הקודמת), וכשעברתם ל- layout, ה- viewports פתאום ריקים או שהם מראים את האופציה הלא נכונה?

תמהתם אם יש דרך מהירה להזיז את השרטוט למקום החדש בכל viewport?

(אל חשש, השאלה יותר ארוכה מהתשובה)

בדיוק בשביל זה המציאו את הפקודה p-

שהיא pan, אבל מדויק. יש לציין נקודת בסיס   (base point) ונקודת יעד (displacement) בדיוק כמו בפקודות copy/move
עכשיו, כנסו לתוך ה- viewport, ותזיזו את השרטוט באמצעות p-

 

Command: -p
-PAN Specify base point or displacement:  Specify second point: @1000,1000

עוד הפעם!!

אם אתם רוצים לבצע פקודה מסויימת ברצף, מבלי ללחוץ enter כדי להתחיל אותה שוב – השתמשו בפקודת multiple

כתבו multiple בשורת הפקודה.

אוטוקאד ישאל אתכם איזו פקודה אתם רוצים להכפיל, הקלידו את הפקודה.

מעכשיו ועד שתלחצו ESC הפקודה תחזור על עצמה לנצח.

 

שני דברים קטנים שיכולים לשגע את השכל באוטוקאד 2010/11

כיצד לסדר שני דברים קטנים שיכולים לשגע את השכל באוטוקאד 2010/11:

1. האקסרפים נראים דהויים

באוטוקאד 2010/11 יש אפשרות לראות את השרטוט שלכם באופן ברור, ואת כל האקסרפים באופן דהוי (fade)

אם הסידור הזה לא ממש מוצא חן בעיניכם,

תנו למשתנה המערכת XDWGFADECTL את הערך 0.

 

2. ב- layer isolate – השכבות הופכות להיות נעולות ודהויות במקום פשוט להיעלם.

אם הסידור הזה לא ממש מוצא חן בעיניכם,

כנסו ל- settings  של פקודת layiso ובחרו OFF

Command: layiso

Select objects on the layer(s) to be isolated or [Settings]: S

Enter setting for layers not isolated [Off/Lock and fade] : off

 

 

עכבר עכבר נוס נוס נוס

(טיפ ממש קטן, אבל חביב)

אני מניחה שרובכם מכירים את משתנה המערכת – mbuttonpan – אשר שולט על התפקוד של הכפתור המרכזי של העכבר.

ערך 1 – הכתפור האמצעי של העכבר יפעיל את פקודת pan

ערך 0 – הכפתור האמצעי של העכבר יפעיל תפריט היצמדויות (osnap)

 

ישנם אנשים שעבורם זו התלבטות קשה.

 

אבל יש גם להתלבטות זו פתרון:

Shift+right click מביא את תפריט ההיצמדויות (!)

כך אפשר לשמור על הכפתור האמצעי כ- pan, אבל עדיין לקבל היצמדויות בהישג עכבר.

האוטוקאד שומר עלינו, רק אם אנחנו נופלים

כמעט כולם יודעים שניתן להגדיר באוטוקאד שמירה אוטומטית (autosave).
הנה ככה:

אבל, הרבה אנשים מתלוננים שלמרות שהגדירו שמירה אוטומטית – כשנזקקו לקבצים – הם לא היו שם.
אז איך זה בעצם עובד?

איפה הקבצים שלי בכלל?
מיקום הקבצים מוגדר כאן:
Options>Files>Automatic Save File Location

למה הקבצים שלי לא שם # 1 ??
כשאתם מגדירים שמירה אוטומטית כל 10 דקות, 10 הדקות האלו נספרות מהשמירה היזומה האחרונה שעשיתם. זאת אומרת, מרגע ששמרתם שרטוט, אוטוקאד מתחיל לספור, אם עברו 10 דקות ועוד לא בצעתם שמירה נוספת, האוטוקאד ישמור עותק של השרטוט בשמירה אוטומטית.
נניח שעבדתם יום שלם על שרטוט,  ושמרתם אותו כל 8-9 דקות – לא יווצר שום קובץ של שמירה אוטומטית.

למה הקבצים שלי לא שם # 2 ??
אם יצאתם באופן מסודר מהאוטוקאד, על ידי פקודת exit. האוטוקאד ימחק את כל קבצי השמירה האוטומטית שנוצרו במהלך פעולתו.

טוב אז נניח שזה מה שקרה – הגדרת שמירה אוטומטית כל 10 דקות, לא שמרתם יותר מעשר דקות, האוטוקאד נפל. מה עכשיו?
לכו לתיקייה בה ממוקמים קבצי השמירה האוטומטית, מצאו קובץ עם שם דומה לשם הקובץ שלכם, פחות או יותר מהזמן שבו נפל האוטוקאד, העתיקו אותו למקום אחר, שנו את הסיומת שלו ל- DWG, ופתחו אותו באמצעות אוטוקאד.
לסיכום: הכי טוב לעשות CTRL+S באופן קבוע ורב פעמי.

לא חייבים לשאוף את ריח האגזוז

This DWG file cannot be opened
because it was created with
a more recent version of AutoCad

חלק מכם, או אנשים שיקרים לכם, או סתם אנשי םשאתם עובדים איתם, התחילו לעבוד עם אוטוקאד 2011. אז קודם כל יופי להם, אני מפרגנת מכל הלב, ואני מקווה שגם אתם מפרגנים. אולם, עם המעבר לאוטוקאד 2011, אוטודסק שדרגה גם את גירסת קובץ (dwg version), ועכשיו כל מי שיש לו אוטוקאד 14 עד 2009, לא יכול לקרוא קבצים שנוצרו בגירסת 2011.
אז לפני שאני אשחרר כמה טיפים בנושא, בואו נעשה סדר בנושא הגירסאות. לא כל פעם שמשוחררת גירסא חדשה, משתנה גם גירסת הקובץ,  וככה זה עובד:

גירסת אוטוקאד                                גירסת קובץ
2010, 2011                              2010
2009, 2008, 2007                 2007
2006, 2005, 2004                 2004
2002, 2000                            2000
14                                                14

גירסא מתקדמת יותר יכולה לפתוח כל קובץ ישן יותר. (אבל לא להיפך)
אז כמובן שאפשר להתקשר אליהם, להגיד מברוק, ולבקש שישלחו לכם קבצים בגירסא מפגרת יותר.

מצד שני, אפשר גם להוריד מאתר אוטוקדסק תוכנה חינמית שנקראת DWGTrueView, שבתוכה יש פיצ'ר שנקרא TrueConvert אשר ימיר לכם במהירות וביעילות כל קובץ מכל גירסא לכל גירסא.

טיפ ואזהרה:
(*) טיפ – שימו לב כשאתם מסדרים את ה- conversion setup (זה עובד כמו e-transmit) – יש כמה אופציות מעניינות בצד הימני:
ליצור קובץ bak, לבדוק ולתקן טעויות (זה בעצם recover), לעשות purge, ולהחליף את המדפסות ל- none. ארבעת הקליקים הקטנים האלו יעזרו לכם לקבל שרטוט מתוקן, נקי, שתיבות הדיאלוג של ההדפסה שלו נפתחות מהר יותר.

(*) אזהרה – התוכנה הזו לא תסב קבצים נגועים ב- educational stamp