ארכיון תג: blocks

עוד על בלוקים בתוך פלטות כלים

זהו פוסט שלישי בסדרה אשר עוסק בנושא של ספריית בלוקים באמצעות פלטות. היום אני רוצה להרחיב על כמה אופציות מאוד שימושיות. מה שאתם רואים בתמונה למטה זה קובץ אוטוקאד שהוא קובץ המקור שלי לבלוקים בנושא חשמל. לקובץ קוראים elec, והוא יושב בתיקיית block-library, במקום נגיש על המחשב שלי. כפי שאתם רואים הבלוקים מסודרים בטבלה, וליד כל אחד מהם הסבר מהו. זוהי דרך מאוד נוחה לשלוט על ספריית הבלוקים.

ספריית בלוקים

להמשיך לקרוא

כיצד מעבירים פלטה ממחשב למחשב

בפוסט הקודם ניסיתי לשכנע אתכם להתחיל להשתמש בפלטות בתור ספריית בלוקים. כמו כן הבטחתי שאראה איך אפשר להעביר פלטה ממחב למחשב.

אז הנה, בכמה צעדים מאוד פשוטים: להמשיך לקרוא

ספריית בלוקים

אז איך עושים ספריית בלוקים?

פעם (כשהעולם היה פשוט ומסודר, וכולם שרטטו באוטוקאד 2000/2, ושכר הדירה היה סביר) היו כל מיני אפליקציות ותפריטים לאוטוקאד שהוסיפו לו כל מיני פקודות, ביניהן היה בדרך כלל משהו שנקרא "ספריית בלוקים".  ספריות הבלוקים הישנות האלו סיפקו דרך נוחה להכניס בלוקים לשרטוט, ממויינים לפני נושאים, ובעיקר עם קדימון של איך הבלוק נראה.

מאז עברו לפחות עשר שנים, והיום הרבה מאוד אנשים עובדים באוטוקאד בלי שום תפריט עזר (גם תוכנת עברית היא כבר לא הכרח), ואחד הנושאים שנותרו לכאורה ללא פתרון הוא  נושא "ספריית הבלוקים". רוב האנשים שאני מכירה פשוט פותחים את השרטוט הקודם שהם עבדו עליו, ולוקחים משם בלוקים בשיטת copy&paste. הכל היה בסדר, אם הם לא היו אומרים לעצמם לפחות פעמיים בשבוע "אני ממש חייב פעם אחת ולתמיד להקים ספריית בלוקים עבור המשרד".

ישנן כמה חלופות סבירות-עד-לא-רעות-בכלל לנושא הזה, והפוסט הזה מוקדש כולו להן.

להמשיך לקרוא

איך לשנות תוכן של אטריביוט מסוים בכל מופעיו בשרטוט?

אם לא הבנתם את השאלה, אז אולי הפוסט השבועי לא יעזור לכם. אבל אם אתם משתמשים הרבה באטריביוטים ( attributes ) אז מן הסתם השאלה הזאת עלתה לא פעם ולא פעמיים.

למה אני מתכוונת? נניח שיש לכם בלוק עם אטריביוטים (למשל מסגרת של רשימת חלונות) שחוזרת בשרטוט מספר פעמים. ונניח שאתם נדרשים לשנות את תוכנו של אחד האטריביוטים באופן גורף. למשל, החלטתם במקום זכוכית טריפלקס להשתמש בבידודית, ועכשיו צריך לשנות תוכן של אטריביוט שנקרא glass מ- "טריפלקס" ל- "בידודית"

אפשר לעשות את זה בבת אחת? כמובן שאפשר!! וכך עושים: להמשיך לקרוא

תן לעכבר לרוץ במקומך – לחשב כמויות של גמרים

הו הפוסט הרביעי בסדרת הפוסטים של שדות. שדות הוא כלי מאוד חשוב בהפיכת שרטוט האוטוקאד שלכם לישות אינטילגנטית. הפעם אני רוצה להראות לכם כיצד משלבים כוחות בין שדות, בלוקים, אטריביוטים, ו- attribute extraction, כדי ליצור תכנית ריצופים, אשר מסכמת באופן אוטומטי (כמעט) את שטחי הריצוף השונים.

הפוסט הזה הוא בבחינת טעימה על המזלג, ללא הסברים מפורטים. אם אתם שולטים בבניית אטריביוטים, ב- attribute extraction, בשדות, ובנוסחאות – אתם יכולים לרוץ עם הדוגמא הזו. כל אחד מהנושאים הזה שווה פוסט, שניים או שלושה משל עצמו, ואני מקווה להרחיב בעתיד לגבי כל אחד מהם בנפרד.

אז ממש על קצה המזלג:

בניתי בלוק ובו שני אטריביוטים, אחד משמש אותי לכתוב את שם הגמר, והשני מיועד לשטח. כאשר אני מכניסה את הבלוק אני כותבת ידנית את שם הגמר (חשוב להקפיד על איות אחיד בכל הבלוקים בשרטוט), ובמקום לכתוב שטח, אני מכניסה שדה, כפי שהסברתי בפוסט "שדות של גרניט פורצלן"

לחשב כמויות של גמרים

עכשיו יש לי בשרטוט כל מיני בלוקים עם שמות של גמרים ושטחים. ואני עושה attribute extraction ומכניסה את כולם לטבלה.

לחשב כמויות של גמרים

לטבלה הזו ניתן להוסיף שורות, ובהן להכניס נוסחאות המסכמות את שטחי הגמרים.

לחשב כמויות של גמרים

וככה נראה התוצר הסופי:

פוליליינים, ובהם האצ'ים

בלוקים אשר מפרטים של שם הגמר, ומקושרים לשטח של ההאצ' באמצעות שדה

טבלה המרכזת את כל הבלוקים בשרטוט, עם שמות הגמרים והשטחים

ותוספת שורות בטבלה אשר מסכמות את שטחי הגמרי םהשונים

לחשב כמויות של גמרים

שדות תות לנצח

שדות באוטוקאד

מה שאתם רואים בתמונה למעלה הוא בלוק שמראה את הקואורדינטות שלו. זו לא תוכנה מיוחדת, ולא ליספ, ואם יש לכם אוטוקאד מתקדם (2007 ומעלה) אתם יכולים להכין לעצמכם אחד כזה בחמש דקות. עשיתי אותו באמצעות פיצ'ר שנקרא שדות – fields

שדות תות לנצח

שדות קיימים באוטוקאד החל מגירסא 2005, ומאפשרים להציג בשרטוט מידע אשר האוטוקאד שומר ממילא.

ניתן להכניס שדה לשרטוט על ידי הפקודה:

Command: field

או דרך התפריט העליון:

Insert>Field

באמצעות שדות אפשר להציג בשרטוט מידע כמו שם השרטוט, תאריך שמירה, תאריך הדפסה אחרון, וכיו"ב.

בלוק קואורדינטות

קודם כל יש לייצר בלוק, עם הגיאומטריה הרצויה. אני עשיתי עיגול קטן וקו מוביל.  כמו כן כתבתי x= ו- y=

עכשיו אני רוצה להכניס את קואורדינטת ה- X, וה- Y, במקום המתאים.

אני נכנסת ל- block editor  (פקודה: bedit)

ומכניסה אטריביוט כך:

שדות באוטוקאד

עכשיו בשדה ה- default, לחצו על האייקון של השדות:

שדות באוטוקאד

ובחרו מתוך קטגוריית objects, את השדה objectplaceholder, ובתוכו בחרו position

שימו לב לכל האופציות, למשל, ניתן לעבוד עם רמת הדיוק המוגדרת בקובץ (מספר האפסים אחרי הנקודה) או להגדיר רמת דיוק ספציפים לשדה.

שדות באוטוקאד

לחצו OK, שמרו את הבלוק. ועכשיו כאשר תכניסו אותו, הוא יציג את הקואורדינטות של המיקום שלו.

** שימו לב כי הבלוק תמיד יציג קואורדינטות עולמיות, גם אם הגדרתם ucs מקומי.

שכבת אפס – אפס אובייקטים

ובהמשך לפוסט הקודם על שכבת defpoints …..

אז מה באמת עם שכבה 0?

לכל שרטוט חדש באוטוקאד תהיה שכבה אחת, ששמה 0. אי אפשא למחוק אותה, ואי אפשר לשנות לה את השם. המטרה של שכבה 0, היא קודם כל להבטיח שלכל שרטוט תהיה לפחות שכבה אחת.

לשרטט או לא לשרטט בשכבה 0?

אין מניעה עקרונית לשרטט בשכבה 0, אולם יש לשרטוט בשכבה 0 מספר חסרונות.

למשל, רצוי מאוד לעולם לא לכבות או להקפיא את שכבת 0, כי יש לזה השפעה לא טובה על שכבת defpoints. כאשר תכניסו את הקובץ שלכם כ- xref, אותם אובייקטים על שכבת 0 יכנסו לשכבת ה- 0 של הקובץ אליו הכנסתם את ה-xref. שכבת ה-0 בקובץ המכיל הרבה אקסרפים תכיל מרק מעורבב של כל האובייקטים של שכבות 0 של כל האקסרפים. שתי התופעות האלו לא נוראות, אבל הן מקשות על שליטה בנראות של אובייקטים באמצעות כיבוי והדלקה.

אם לא משרטטים עליה, אז למה צריך אותה?

לשכבת 0 יש בכל זאת יתרון אחד משמעותי, והוא קשור בהגדרת בלוקים. אם משרטטים את כל האובייקטים של הבלוק על שכבה 0, ומגדירים את התכונות שלהם (צבע, סוג קו) כ- bylayer, אז הבלוק ירש את התכונות של השכבה אליה הוא נכנס. זאת אומרת, שלבלוק יהיו תכונות של צבע וסוג קו על פי השכבה בה הוא נמצא בקובץ הנוכחי. בשיטת עבודה זו מומלץ כמובן לא לכבות או להקפיא את שכבת 0, כי תהיה לזה השפעה על כל הבלוקים בשרטוט.

סיכום מנהלים:

מומלץ להימנע משרטוט על שכבת 0, למעט תוכן של בלוקים.

 

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל